מחסום ריח לקופסת ביקורת: המקור שהכי הרבה מפספסים
קופסת ביקורת היא הסיבה הכי שכיחה לריח ביוב שאי אפשר לאתר. היא לא נראית כמו נקודת ניקוז, היא לפעמים מתחת לריצוף או מאחורי ארון, ולכן אנשים מחפשים בכל מקום חוץ ממנה.
מה זו בכלל קופסת ביקורת
קופסת ביקורת היא נקודת גישה לקו הביוב, שנועדה לאפשר פתיחת סתימות ובדיקה בלי לשבור צנרת. היא יושבת בדרך כלל ברצפה או בקיר נמוך, בנקודה שבה הקו מתפצל או מסתובב, ויש לה מכסה. בבתים רבים היא מכוסה בריצוף, מוסתרת מאחורי ארון או בתוך נישה בחדר שירות. בדיוק בגלל שהיא מוסתרת, כשמופיע ריח אנשים בודקים כיורים, מקלחות ואסלות, ולא חושבים עליה בכלל.
למה דווקא ממנה עולה ריח
מסיבה פשוטה: להרבה קופסאות ביקורת אין מחסום ריח בכלל. הן תוכננו כנקודת גישה, לא כנקודת ניקוז, ולכן במקור לא הותקן בהן סיפון או מסתם. בנוסף, המכסה עצמו לרוב אינו אטום אלא רק מונח או מוברג בלי אטם, ואוויר עובר דרכו בקלות. וכשהקו מתמלא או כשנוצר בו לחץ, הקופסה היא הנקודה שהאוויר יוצא ממנה. זה מסביר גם למה הריח מתחזק דווקא אחרי שמישהו מוריד כמות מים גדולה.
איך מזהים שזה המקור
יש שלושה סימנים די מובהקים. הראשון: הריח מופיע בחדר שאין בו כיור ואין בו מקלחת, ולכן אין בו סיפון שיכול היה להתייבש. השני: מילאתם מים בכל נקודות הניקוז בבית והריח לא נעלם. השלישי, וזה הכי מדויק: הריח מתחזק כשמישהו מוריד מים בקומה אחרת או בחדר אחר, כי אז נוצר לחץ בקו והאוויר מחפש מוצא. אם אתם יודעים איפה הקופסה, אפשר פשוט להניח עליה שקית ניילון אטומה למשך יום ולראות אם הריח פחת.
שלוש הדרכים לסגור את זה
הראשונה והזולה: אטימת המכסה. אם המכסה תקין ורק חסר לו אטם, אטם גומי מתאים או חומר איטום ייעודי סוגרים את המעבר. זו עבודה של דקות, ובחלק גדול מהמקרים היא מספיקה. השנייה: התקנת מחסום ריח ייעודי לקופסת ביקורת, שהוא מסתם מכני שנכנס לתוך הקופסה ונסגר כשאין זרימה. זה הפתרון הנכון כשהקופסה בשימוש או כשהמכסה לא ניתן לאטימה מלאה. השלישית: החלפת המכסה כולו במכסה אטום עם אטם מובנה, שמתאים כשהקיים סדוק או מעוות.
מה לא לעשות
אל תאטמו קופסת ביקורת באופן קבוע עם בטון או דבק חזק. היא קיימת בדיוק בשביל הרגע שבו תהיה סתימה, וקופסה אטומה לצמיתות אומרת שבפעם הבאה יצטרכו לשבור רצפה כדי להגיע לקו. אטימה נכונה היא כזו שאפשר לפתוח. ואל תשפכו חומרים חריפים לקופסה כפתרון לריח, כי אין שם מה להמיס והם פוגעים בצנרת ובאטמים.
מתי זה כבר לא הקופסה
אם אטמתם והריח נשאר, המקור כנראה במקום אחר. שלושת החשודים הבאים הם קו אוורור חסום בבניין, סדק בצנרת שמשחרר אוויר מחוץ לצינור, ושוחה בחצר שאינה אטומה. בשלושתם אין רכיב להחליף, וצילום קו נותן תשובה חד משמעית. שווה לעשות את זה לפני שמפרקים ריצוף על סמך ניחוש.
איך מוצאים קופסת ביקורת מוסתרת
התחילו מהאסלה ומהמקלחת, ודמיינו את הקו יוצא מהן לכיוון הקיר החיצוני ומשם החוצה. הקופסה יושבת בדרך כלל בנקודה שבה הקו מסתובב או מתחבר לקו אחר, ולכן חפשו בפינות של חדר הרחצה, בחדר השירות ומתחת לארונות. אריח שנראה שונה מהשאר, או מכסה מתכת קטן ברצפה, הם סימנים מוכרים. אם יש לכם תוכניות של הדירה, קו הביוב מסומן בהן.
איך מתקינים מחסום ריח בקופסת ביקורת
| השלב | מה עושים |
|---|---|
| מדידה | מודדים את הקופסה מבפנים, אורך ורוחב או קוטר |
| בחירה | בוחרים מחסום שמתאים בדיוק למידה ולצורה |
| ניקוי | מנקים את הקופסה מלכלוך ומשאריות, כדי שהמחסום יישב צמוד |
| התקנה | מכניסים את המחסום לפי ההוראות שלו, בלי להדביק |
| בדיקה | שופכים דלי מים ומוודאים שהמים עוברים והמחסום נסגר |
| סגירה | מחזירים את המכסה עם אטם, כך שאפשר לפתוח אותו שוב |
מה הריח אומר לכם על הקופסה
ריח שמתחזק כשמורידים מים במקום אחר אומר שיש לחץ בקו, והפתרון הוא מחסום ייעודי שנסגר מול הלחץ. ריח קבוע, שלא קשור לשימוש, מצביע בדרך כלל על מכסה שלא אוטם. וריח שמגיע יחד עם רטיבות סביב הקופסה כבר אינו בעיית ריח אלא דליפה, ושם צריך לצלם את הקו לפני שמתקינים משהו.